מַאֲמָר בְּעִנְיַן כְּתִיבַת סְפָרִים וְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בַּזְּמַן הַזֶּה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

יָדוּעַ כִּי קֹדֶם שֶׁלָּמַד אָדָם הַתּוֹרָה אֲזַי הִיא אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת יְרוּשָׁה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב", כִּדְמַשְׁמַע בְּחֵלֶק (צא:) זֶה לְשׁוֹנָם: "אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כָּל הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַּלְמִיד כְּאִלּוּ גּוֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אֲבוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב, מוֹרָשָׁה הִיא לְכָל יִשְׂרָאֵל מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית", וְכֵן מַשְׁמַע בְּתַנְחוּמָא פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל סִימָן ח': "כְּשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם מִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ הַשְׁקֵנִי מַיִם, כָּךְ לֹא יִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר לְקָטָן מִמֶּנּוּ לַמְּדֵנִי תוֹרָה, לַמְּדֵנִי דָבָר זֶה. וּכְשֵׁם שֶׁהַמַּיִם כָּל הָרוֹצֶה לִשְׁתּוֹת יִשְׁתֶּה בְּלֹא מְחִיר, כָּךְ כָּל הָרוֹצֶה לִלְמֹד תּוֹרָה, לוֹמֵד בְּלֹא מְחִיר וּבְלֹא כֶסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר: לְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר (ישעיה נה, א). וְלָמָּה נִתְּנָה הַתּוֹרָה בַּמִּדְבָּר. לוֹמַר, מָה הַמִּדְבָּר מֻפְקָר לְכָל בְּנֵי אָדָם, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה מֻפְקָרִין לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה לִלְמֹד. שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם אוֹמֵר, אֲנִי בֶּן תּוֹרָה וְתוֹרָה נְתוּנָה לִי וְלַאֲבוֹתַי וְאַתָּה וַאֲבוֹתֶיךָ לֹא הֱיִיתֶם בְּנֵי תוֹרָה אֶלָּא אֲבוֹתֶיךָ גֵּרִים הָיוּ, לְכָךְ כְּתִיב: מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב (דברים לג, ד), לְכָל מִי שֶׁמִּתְקַהֵל בְּיַעֲקֹב", עַד כַּאן לְשׁוֹנָם זַ"ל, אֲבָל מִי שֶׁלָּמַד וְכָל שֶׁכֵּן כָּל הַכּוֹתֵב סֵפֶר אוֹ שׁוּם חִדּוּשׁ בְּכָל הַתּוֹרָה, אֲזַי נַעֲשֶׂה לוֹ בְּחִינַת תְּפִיסָה וְחֵלֶק עַצְמִיִּי בַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא חֵלֶק נִשְׁמָתוֹ שֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת בַּתּוֹרָה מַמָּשׁ עַד שֶׁהִיא קְרוּיָה תּוֹרָה מַמָּשׁ, וְגַם פְּעָלָיו הֵם תּוֹלְדוֹתָיו, וְגַם צִדְקוֹתָיו, וְעַל דָּא וְצִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד, וּכְעֵין מַה שֶׁאָמַר הַגְּמָרָא: "הוֹן וְעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד (תְּהִלִּים קיב ג), רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא חַד אָמַר זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְלַמְּדָהּ וְחַד אָמַר זֶה הַכּוֹתֵב תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים וּמַשְאִילָן לַאֲחֵרִים (כְּתוּבוֹת נ.)".
וְהִנֵּה אָמְנָה אָנוּ בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים בְּקַטְנוּתֵנוּ אֵין לָנוּ כְּבָר כִּמְעַט חִדּוּשִׁים, כִּי כָּל מַה שֶׁכְּבָר שַּׁיָּךְ לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת כִּמְעַט הַכֹּל כְּבָר הָיָה פָּשׁוּט אֵצֶל הָרִאשׁוֹנִים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אֵצֶל מִי שֶׁלִּפְנֵיהֶם, מַה גַּם שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לֵאמֹר: "מַה לִי לִכְתֹּב חִבּוּר, כִּי בִּשְׁלָמָא הַקַּדְמוֹנִים הָיָה טַעַם וְתוֹעֶלֶת בְּחִבּוּרָם, כִּי אִם אֵין הַכֹּל קוֹרְאִין אוֹתוֹ לְכָל הַפָּחוֹת אֵיזֶה אֲנָשִׁים יִקְרָאוּהוּ, אוֹ בַּדּוֹר הַהוּא אוֹ בְּאֵיזֶה זְמַן הֶעָתִיד, אֲבָל בַּדּוֹר הַזֶּה שֶּׁבָּרוּךְ ה' אִיכְשַר דָּרָא וְכָל א' מִתּוֹךְ בּוֹדְדִים מְחַבֵּר סְפָרִים, וְאֵין לְךָ כָּל נוֹשֵׂא וְנֹשֵׂא כִּמְעַט שֶׁלֹּא יִהְיוּ בּוֹ כַּמָּה עַשְׂרִיוֹת שֶׁל חִבּוּרִים, וְעוֹד שֶׁכַּמָּה שָׁנִים נִשְׁאֲרוּ לִכְלוֹת הָעוֹלָם, נֹאמַר מָאתַיִם וְכַמָּה שָׁנִים, צֵא מֵהֶן יְמֵי מָשִׁיחַ שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה אֵיזֶה זְמַן נִכָּר בְּלִי סָפֵק, כִּי צָרִיךְ אָז לִהְיוֹת הַתְּקוּפוֹת שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בִּגְמָרָא וּבָרִאשׁוֹנִים, כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת בִּלְבַד, שֶּׁיָּדוּעַ שֶׁכָּתַב הַגְרָ"א זַ"ל בְּבֵאוּרוֹ אֶל הַסִּפְרָא דִצְנִיעוּתָא שֶּׁאֵין שָׁם פְּלוּגְתָא עַיֵּן שָׁם, וְגַם מַה שֶׁאָמְרוּ עֲתִידָה אִשָּׁה שֶׁתֵּלֵד בְּכָל יוֹם, וְעוֹד הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶּׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת דַּוְקָא בְּעוֹד עוֹלָם הַזֶּה קַיָּם אֵיזֶה זְמַן חָשׁוּב, אִם כֵּן כַּמָּה דּוֹרוֹת כְּבָר יֵשׁ עַד גִּלּוּי כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִי יִהְיֶה לוֹ תּוֹעֶלֶת מִן הַסֵּפֶר שֶׁאֶעֱמוֹל וְאֶתְיַגַּע בִּכְתִיבָתוֹ", הַתְּשׁוּבָה בְּדֶרֶךְ מָשָׁל, שֶׁמֶּלֶךְ אֶחָד צִוָּה אֶת עֲבָדָיו שָׂרֵי הַמַּשְׁקִים וְהָאוֹפִים, שֶׁהוֹאִיל וְהוּא מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת אֲרִיסְטוֹן (סְעוּדָה) גָּדוֹל לְכָל חוֹרֵי (שָׂרֵי) הַמְּדִינָה, וּבְוַדַּאי נִצְרָךְ עַל זֶה כַּמָּה עַשְׂרִיוֹת מִינֵי אוֹכְלִין וּמַשְׁקִין, לְכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יִהְיֶה מְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת לְפִי חָכְמָתוֹ וּתְבוּנָתוֹ הֵיאַךְ יִהְיֶה הֲטָבָה גְּמוּרָה בְּכָל עֵת הַמִּשְׁתֶּה, וְאֵיךְ שֶׁלֹּא יֶחְסַר דָּבָר, וּבָזֶה יִהְיֶה יוּכַל הַמֶּלֶךְ לִפָּנוֹת מִטִּרְדָּה זוֹ וְלַעֲסֹק בְּעִנְיָנָיו בְּשַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ, וְהוּא יִתֵּן לָהֶם שְׂכָרָם מִשָּׁלֵם, וְהִנֵּה הָיוּ שָׁם אֲנָשִׁים רַבִּים מְאֹד, כִּי מִכָּל אוּמָנוּת וְאוּמָנוּת הָיוּ כַּמָּה אֻמָּנִים, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם מַכִּיר וְיוֹדֵעַ בְּטוֹב כָּל הָאוּמָנוּת שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהּ, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל אֻמְּנֵי הַבֵּיצִים הָיוּ מַכִּירִים כַּמָּה מֵאוֹת אוֹ אֲלָפִים מִינִים בַּבֵּיצָה, וְכֵן כָּל הָאֻמָּנֻיּוֹת.
וְשָׁם הָיָה אִישׁ אֶחָד עֶבֶד לַמֶּלֶךְ, וִישַׁעֵר בְּנַפְשׁוֹ בִּסְבָרָא וּבְהַסְכָּמָה פְּשׁוּטָה: "דַּהֲלֹא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ מִנָּה כָּל כָּךְ שָׂרִים וַעֲבְדִים רַבִּים וְטוֹבִים מִמֶּנִּי וּמַכִּירִים בְּכָל חָכְמַת הָאוּמָנוּת טוֹב מִמֶּנִּי בְּכָל פָּעֳלִי, וּמַה לִי עוֹד שֶׁאֶתְעַסֵּק בָּזֶה, וְעַל מַה אֶעֱמוֹל וְאִיגַע לָרִיק וְלָרוּחַ, כִּי כָּל מְלַאכְתִּי בְּוַדַּאי מְיֻתֶּרֶת בְּלִי סָפֵק, מוּטָב שֶׁאָנוּחַ קִמְעָא וְאֶרְחַץ וַאֲכַבֵּס בְּגָדַי וַאֲגַהַצֵם וְאֶתְרַעַנֵן לָבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶל הַסְּעוּדָה", וַיַּעַשׂ כֵּן.
וְהִנֵּה עָבַר הַזְּמַן הַהוּא הַקָּצוּב לָעֲבָדִים הַנִּזְכָּרִים, וַיָּכִינוּ הַכֹּל וַיָּבִיאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהִנֵּה בִּרְאוֹתָם הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׂמַח שִׂמְחָה רַבָּה מְאֹד, וְקִבְּלָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת מְאֹד מַמָּשׁ, וַיִּגְזֹר גְּזֵרָה שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַמְכִינִים עוֹמְדִים עַל פֶּתַח אוֹצַר הַמֶּלֶךְ וְיִהְיֶה הַמְּמֻנֶּה לְשַׂר הָאוֹצָר הַנִּקְרָא פִינאַנְסְ'ס מִינִיסְטטֶאר (שַׂר הָאוֹצָר) נוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב, וּמִלְּבַד זֹאת יִהְיֶה כָּל אֶחָד וְאַחַד מִשְׁתַּבֵּחַ בְּמַתְּנָתוֹ כְּפִי עֲמָלוֹ שֶׁעָמַל, וּמִלְּבַד כָּל זֹאת גַּם יָשִׂימוּ עַטְרֹת זָהָב וְצָנִיף טָהוֹר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁיִּהְיֶה מֵאִיר לְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶׁעָמַל וְעָשָׂה, יַעַן כִּי חָפְצוּ בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְהִרְבּוּהוּ וְיִקְרוּהוּ.
וּבוֹ בַּפֶּרֶק חָקַר הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָא כִּי אוֹתוֹ הָאֻמָּן הַנִּזְכָּר נִשְׁתַּמֵט מִן הָעֲבוֹדָה וְנִתְעַסֵּק בַּהֲכָנוֹת פְּרָטִיּוֹת שֶׁלּוֹ, וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וְנִשְׁתַּנּוּ פָּנָיו, וַיְצַו וַיִּקְרָאֵהוּ בַּסְּעוּדָה, וַיַּעֲמִדֵהוּ בִּפְנֵי הַכֹּל וַיִּבְזֵהוּ, וַיֹּאמֶר לוֹ: "הַאַתָּה זֶה הַמּוֹרֵד?", וְתֵכֶף נִזְדַּעֲזַע הָעֶבֶד הַהוּא, וַיִּפֹּל וַיִּזְעַק בִּבְכִי גָּדוֹל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּאָמְרוֹ שֶׁלֹּא רָאָה תּוֹעֶלֶת בְּמַעֲשָׂיו הַנִּבְזִים וּבְפֹעַל יָדָיו הַמְיֻתָּרִים, וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ יוֹתֵר מְאֹד וַיֹּאמֶר: "שׁוֹטֶה וְרָשָׁע! וְכִי שְׁאַלְתִּיךָ מָה אֲנִי נִצְרַךְ? הֲלֹא צִוִּיתִיךָ מַה תַּעֲשֶׂה וְאֵיךְ נִתְעַלַמְתָּ מִפְּקוּדָתִי! אֲנִי אָמַרְתִּי לְךָ דְּבָרִים יְשָׁרִים וְאַתָּה עָשִׂיתָ פְּתַּלְתּוֹלִים!!! וְאַף שֶׁכְּלַל לֹּא דִּבַּרְתָּ נְכוֹנָה, כִּי לְעוֹלָם תִּהְיֶה אֵיזֶה תּוֹעֶלֶת מֵרִבּוּי הָעוֹשִׂים, אֲבָל אֵין צָרִיךְ לְכָל זֶה, כִּי דַּי בְּחוּצְפָּתְךָ לְהַעֲנִישְׁךָ, שָׁאַתָּה מְחַשְׁבָן גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בִּדְבָרִים טוֹבִים, כִּי אַחַר הַמֶּלֶךְ אֵין מְהַרְהֲרִין!", וְאָז צִוָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים וְלֹא יִהְיֶה לוֹ רְשׁוּת לֵישֵׁב כְּלָל, אֶלָּא יִהְיֶה עוֹמֵד עֲלֵיהֶן וּמְשַׁמְשָׁן, וְיִכְמֶה וְיִּתְאַוֶּה וְיֵצֶר לוֹ וְיָבִין אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה.
וְכֵן הַדָּבָר בְּעִנְיָנֵנוּ, כִּי רֵאשִׁית בְּוַדַּאי יֵשׁ תּוֹעֶלֶת רַבָּה אֲשֶׁר לֹא תְשׁוּעַר כְּלָל, וְאֵיךְ יֹאמְרוּ אֵין תּוֹעֶלֶת, וְלוּלֵי הֶאֱרַכְתִּי כְּבָר כָּתַבְתִּי כַּמָּה סִבּוֹת וּטְעָמִים פְּשׁוּטִים אֵיךְ שֶׁיֵּשׁ תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד נִצְמַח מִזֶּה לְכַמָּה פָּנִים, אֲבָל אֵין צָרִיךְ לָבוֹא עַד לְכָל זֶה, כִּי "עָשָׂה הָאֱלֹקִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים (קֹהֶלֶת ז כט)", וַהֲלֹא אָסוּר לְהַרְהֵר אַחַר דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי מִי שֶׁנִּתְבָּרֵר אֶצְלוֹ רְצוֹן ה' שֶׁיַּחְפֹּץ מִמֶּנּוּ עִנְיָן מְסֻיָּם, הֲלֹא הוּא חַיָּב לַעֲשׂוֹתוֹ מִיָּד וְתֵכֶף בְּלִי עַצְלוּת חַס וְשָׁלוֹם, וּמִלְּבַד כָּל זֹאת הֲלֹא אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיֵּשׁ לְאֵל יָדוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה קִדּוּשׁ ה' וּלְהַרְבּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם בְּכָל שֶׁהוּא הוּא חַיָּב לַעֲשׂוֹת כָּל יְכָלְתּוֹ עַל זֶה, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם הוּא מִתְעַצֵּל בָּזֶה עָנְשׁוֹ גָּדוֹל מְאֹד, כִּי בִּזָּה כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא הָיָה נָכוֹן בְּעֵינָיו שֶׁיִּטְרַח הָעַצְלוּת הָאָרוּר שֶּׁבְּקִרְבּוֹ עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְהַנֵי מִילֵּי בְּדוֹר שָׁלֵם, שֶׁשּׁוֹרָה בּוֹ שְׁכִינָה בְּמֵיטָבָהּ, וְאֵין שׂוּם אֲחִיזָה לָרַע לִמְרוֹד חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל בְּדוֹר שָׁפֵל כָּזֶה שֶׁכַּמָּה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲווֹנוֹתֵנוּ שֶׁרַבּוּ כָּל כַּךְ הֵם מַמָּשׁ מְבַזִּים הַשְּׁכִינָה, שֶׁכָּל הָרוֹאֶה יִשׁוֹם וְשָׁרָק וִיבַקֵּשׁ לִתֵּן רֹאשׁוֹ מַיִם וְעֵינָיו מְקוֹר דִּמְעָה וְלֵילֵךְ לוֹ לַמִּדְבָּר וְלִבְכּוֹת בְּמַר נֶפֶשׁ יוֹם וָלַיְלָה עַל שֶׁבֶר וָשֹׁד שֶׁכָּזֶה, ה' יִשְׁמְרֶנּוּ וַיַּצִּילֵנוּ, וְיַחֲזִירֵם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, בָּזֶה אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁחִיּוּב גָּמוּר וְגָדוֹל עַד אֵין חֵקֶר לַרְבּוֹת כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם וּכְבוֹד הַשְּׁכִינָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וַאֲפִילוּ בְּכָל דְּהוּ, וּבִכְלַל זֶה כְּתִיבַת דִּבְרֵי תּוֹרָה וּמוּסָר לַכְּלָל, שֶׁהוּא גּוֹרֵם קְדֻשָּׁה וְעֶזְרָה לַקְּדֻשָּׁה בְּכַמָּה פָּנִים.
וְהַמִּתְעַצֵּל בַּעֲבוֹדַת ה' כְּבָר אָמְרוּ בְּקֹהֶלֶת רַבָּה עַל הַפָּסוּק "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים" זֶה לְשׁוֹנָם זַ"ל: "רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא מְשָׁלוֹ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְזִמֵּן אֶצְלוֹ אוֹרְחִים, אָמַר לָהֶם לְכוּ וְרַחֲצוּ וְגַהֲצוּ וּסְכוּ וְרַחֲצוּ בִגְדֵיכֶם וְהַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לַסְּעוּדָה, וְלֹא קָבַע לָהֶם זְמַן אֵימָתַי יָבוֹאוּ לַסְּעוּדָה, וְהָיוּ הַפִּקְחִין מְטַיְּלִין עַל פֶּתַח פָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, אָמְרִין כְּלוּם פָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ חָסֵר כְּלוּם. הַטִּפְּשִׁין שֶׁבָּהֶן לֹא הִשְׁגִּיחוּ וְלֹא הִקְפִּידוּ עַל דְּבַר הַמֶּלֶךְ, אָמְרוּ שֶׁסּוֹפֵנוּ לְהַרְגִּישׁ בִּסְעוּדַת הַמֶּלֶךְ, כְּלוּם יֵשׁ סְעוּדָה שֶׁאֵין בָּה הֶטְרֵחַ וְחֶבְרָה אֵלּוּ לָאֵלּוּ. וְהָלַךְ הַסַּיָּד לְסִידוֹ, וְיוֹצֵר לְטִיטוֹ, נַפָּח לְפֶחָמוֹ, כּוֹבֵס לְבֵית הַמִּשְׁרָה שֶׁלּוֹ, פִּתְאֹם אָמַר הַמֶּלֶךְ יָבוֹאוּ הַכֹּל לַסְּעוּדָה, מִהֲרוּם, אֵלּוּ בָּאוּ בִּכְבוֹדָם וְאֵלּוּ בָּאוּ בְּנִוּוּלָם, שָׂמַח הַמֶּלֶךְ עַל הַפִּקְחִין שֶׁקִּיְמוּ דְּבָרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכִּבְּדוּ פָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, וְכָעַס עַל הַטִּפְּשִׁין שֶׁלֹא קִיְּמוּ אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְנִוְּלוּ פָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ אֵלּוּ שֶׁהִתְקִינוּ עַצְמָן לַסְּעוּדָה יָבוֹאוּ וְיֹאכְלוּ בִּסְעוּדַת הַמֶּלֶךְ, וְאֵלּוּ שֶׁלֹא הִתְקִינוּ עַצְמָן לַסְּעוּדָה, לֹא יֹאכְלוּ בִּסְעוּדַת הַמֶּלֶךְ, יָכוֹל יֵלְכוּ וְיִפָּטְרוּ לָהֶם, חָזַר הַמֶּלֶךְ לוֹמַר לָאו, אֶלָּא יִהְיוּ אֵלּוּ מְסֻבִּין וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין, וְאֵלּוּ יִהְיוּ עוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם לוֹקִין וְרוֹאִין וּמִצְטָעֲרִים. כָּךְ לֶעָתִיד לָבוֹא, הוּא שֶׁיְשַׁעְיָה אוֹמֵר (ישעיה סה, יג): "הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ". זִיוְתָאי אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, אֵלּוּ מְסֻבִּין וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין, וְאֵלּוּ מְסֻבִּין לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׁוֹתִין, לֹא דוֹמֶה צַעֲרוֹ שֶׁל זֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד לְצַעֲרוֹ שֶׁל זֶה שֶׁהוּא מֵסֵב, זֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד לֹא אוֹכֵל וְלֹא שׁוֹתֶה דּוֹמֶה לִמְשַׁמֵּשׁ, זֶה שֶׁמֵּסֵב וְאֵינוֹ אוֹכֵל צַעֲרוֹ כָּפוּל וּמְכֻפָּל וּפָנָיו מוֹרִיקוֹת, הוּא שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר (מלאכי ג, יח): "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע" וְכוּ'" עַיֵּן שָׁם, וְעַיֵּן עוֹד בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ עַל הֶאָרַת הַפָּנִים, שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִיר לֶעָתִיד לָבֹא כְּפִי מַה שֶׁהוּא.
לְכָךְ כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה שׁוּם דָּבָר לְהוֹצִיא לָאוֹר בְּכָל דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה וּבְשׁוּם זְמַן וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה, הֲרֵי הוּא מְחֻיָּב לְהוֹצִיאוֹ, וְלֹא יָחֹשׁ לַמַּלְעִיגִים וְלָרוֹדְפִים, וְיִלְמֹד מֵאָבִיו, כִּי מַעֲשֵׂה אָבוֹת סִימָן לַבָּנִים, בְּעֵת שֶׁאָבִינוּ אַבְרָהָם הָיָה מַרְבֶּה כְּבוֹד שָׁמַיִם, הָיוּ מַרְבִּים כְּנֶגְדּוֹ בְּכָל מִינֵי רְדִיפוֹת עַד מָּוֶת, וְעַד שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: "שֶׁלָּמָּה נִקְרָא אַבְרָהָם הָעִבְרִי, לְּפִי שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּעֵבֶר אֶחָד וְהוּא בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי", וּבַסּוֹף קְרָאוֹ ה': "אַבְרָהָם אֹהֲבִי (יְשַׁעְיָה מא ח)", וְכֵן הָאָדָם הָעוֹשֶׂה רְצוֹן קוֹנוֹ וְהוּא רוֹאֶה מִתְנַגְּדִים אֵלָיו, הִנֵּה יָבִין בְּוַדַּאי שֶׁאִם הוּא בָּעֵבֶר שֶׁל הַתּוֹרָה, מַה לוֹ לְהִסְתַּכֵּל אֶל אַנְשֵׁי הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי חַס וְשָׁלוֹם, וְהָעוֹשֶׂה כֵּן יִרְאֶה בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ וְלֹא הֶפְסֵד, וּבְעֵזֶר ה' יִתְבָּרַךְ הוּא יִּזְכֶּה אֶל הַטּוֹב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים בָּזֶה וּבַבָּא.

הורד כ-PDF

מאמרים נוספים

רבי טרפון מכבד את אמו

לאמו של רבי טרפון לא היו נעליים, רבי טרפון דאג שהיא לא תלך יחפה. על כך תשמעו בסיפור.

1 מחשבה על “מַאֲמָר בְּעִנְיַן כְּתִיבַת סְפָרִים וְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בַּזְּמַן הַזֶּה”

  1. "וכל תורה שאין עמה מלאכה – סופה בטילה" (אבות ב, ב).
    ומהי ה"מלאכה" של תורה?
    האיר הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל ("בדרך עץ החיים", 171): המלאכה של התורה היא הכתיבה. יש לרשום את דברי התורה שמחדשים.
    אם אין רושמים את אשר מחדשים, עלולים לשכוח את דברי התורה שרצו לומר.

    כיצד חובר "אבן האזל"
    אומר היה הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל ("בדרך עץ החיים", 171): יש להבהיר ולרשום ביומן מדי יום ביומו את כל ההערות, הקושיות וההארות אשר מתעוררות אצלינו בשעת הלימוד במשך היום.
    הוסיף וציין: "הנה, אני עצמי, את 'אבן האזל' כתבתי כתוצאה מן ההערות אשר נהגתי לרשום בכל יום".

    "השתדל לקנות לך פנקס"…
    "במכתב לבנו, יהודה לייב, בלומדו בישיבת 'טלז', מעורר אביו, הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל: 'ראה בני, התחזק שיהיה לך איזה הערה בכל דף, כי מי שלומד בעיון ובשקידה מוכרח הוא שימצא איזה חידוש בכל דף'.
    "בתור עצה טובה הוא כותב לו: 'השתדל לקנות לך פנקס לכתוב הדברים המתחדשים הן שלך והן מה שאתה שומע. טוב שיהיו מסודרים בפנקס למצוא אותם בכל עת מצוא, כי במשך הזמן הוא תועלת גדול. עשה כן ואז בקרב הימים תראה התועלת מזה, כי אם אדם כותב מה שמתחדש, ומתבונן בהם מזמן לזמן, אזי מתווסף בהמשך הזמן, אבל אם אין כותבים, קמא קמא בטיל ומשתכח ומאבדין בזה טובה הרבה'" ("משואה לדור", עמוד קעב).

    "דבר טוב ומועיל"
    בקונטרס "הדרכה לבן ישיבה" (עמוד מא) כותב מרן הגרא"מ שך:
    …"כדאי שכל מה שאתה מחדש תעלה על הכתב, כי הנסיון שלי הראה שזה דבר טוב ומועיל…"

    תוך כדי הכתיבה מתבהרת הסוגיה
    בספר זכרון "המאיר" (חלק ב, עמוד שי) מסופר על הגה"צ רבי מאיר חדש זצ"ל: "הוא עודד גם לכתוב חידושי תורה. הוא ראה בכך תועלת גדולה. את התועלת הצומחת מן הכתיבה הבהיר על-ידי מעשה שהיה בתלמיד שלא הצליח להכין 'חבורה' בסוגיה הנלמדת, כפי שהיה עליו להכין. הוא הביע את צערו בפני המשגיח שיעץ לו לפנות אל סוגיה אחרת. אלא שלפני כן הציע לו שיעלה על הכתב את כל הספיקות שהתעוררו אצלו בסוגיה זו. והנה, למרבה הפלא, תוך כדי הכתיבה התבהרו לו הדברים ועלה בידו להכין חבורה מתוך הסוגיה הראשונה".

    ספר מכורך
    "קבע נא הערותיך בספר מכורך" – אומר ה"חזון איש" – "למען תהיינה לך למשמרת, וזה חיזוק לעיון. ואמרו: דברי תורה צריכים חיזוק, וכל המרבה בקנייני התורה – מרבה תורה" ("אגרות חזון איש" חלק א, אגרת ד).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשמו לניוזלטר שלנו

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

מכיר כבר את הבקיאות שבדף היומי, אבל... מרגיש שיש מה להוסיף מעבר?

קבלו הערות ופנינים יקרים על הדף היומי לתיבת הדוא"ל שלכם

דילוג לתוכן