הנה ממה שכתוב ילכו מחיל אל חיל נלמוד שהחיל הגדול בא מן החיל הפשוט, רצוני בקיים מה שכתוב הפך בה והפך בה ומנה לא תזוע וסיב ובלה בה, על ידי זה יהיה גדול באמת בתורה ויתגבר בה תמיד ביאות, לכן המדמה להשיג חיל רב ע"מ שהוא בא שלא מן החיל, זה אינו הולך מחיל אל חיל אלא אל חיל סתם, וכגון בעלי העסקות, שפעם ילכו ללמוד תורה ופעם לעסקיהם, שאמרו עליהם לא כל המרבה בסחורה מחכים, ומסתמא לאו דוקא בסחורה, כי העוסק בבטלות אחרות הוא כמו כן אינו מחכים, ולא כן הוא הדרך להיות ת"ח, וראיה על זה ממה שאמרו ת"ח אין להם מנוחה בעוה"ז וכו' שנ' וכו', ואמרו בקה"ר איזהו ת"ח זה המבטל עסקיו ללמוד תורה, הרי שההולכים מחיל אל חיל ברציפות בלא שום ויתור על שום איזה זמן או יכולת הם קרויים ת"ח, והמפסיק איזה פעם או יותר הרי הוא תמיד בא להתחיל להיות ת"ח ובסופו אינו גדל בתורה, לכך הרוצה לגדול בתורה צריך לעזוב כל חמודי עולם לעולם ועד, ולא ידמה לחזור לזה בשום פעם, אלא צריך לקבל עליו העול הזה בהחלטה גמורה כמו שעשה ריש לקיש, ואז לילך ללמוד תורה בתמידות בלי שום הפסק לעולם, וזהו כוונת התוס' שכתבו דהדרך הוא בהולך ללמוד שנעשה אדם גדול, לא נתכוונו אלא על זה.
ועוד דאין ספק שכל המתחיל ללמוד כל איש בכל מקום ובכל זמן ובכל מצב שמיד שורה עליו שכינה ורוח קדושה והרי הוא מתדבק בקדושה ושייכין בו כל מאמרי חז"ל המשוייכין לענין הזה, כגון מ"ש בזהר (הקדמת הזהר דף יב:) דְּכַד בַּר נָשׁ לָא אִתְעַסַּק בְּאוֹרַיְיתָא לֵית לֵיהּ נַפְשָׁא קַדִּישָׁא. קְדוּשָׁא דִּלְעֵילָא לָא שַׁרְיָא עֲלוֹי, וְכַד אִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, בְּהַהוּא רְחִישׁוּ דְּרָחִישׁ בָּהּ זָכֵי לְהַהִיא נֶפֶשׁ חַיָּה, וּלְמֶהֱדַר כְּמַלְאָכִין קַדִּישִׁין. דִּכְתִיב, (תהלים קג) בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, אִלֵּין אִנּוּן דְּמִתְעַסְּקִין בְּאוֹרַיְיתָא דְּאִקְרוּן מַלְאָכָיו בְּאַרְעָא, וכן מאמרם ז"ל לשם ריש פרשת פינחס דְּלֵית חֲדוּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶלָּא מַאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא, וכן כל המאמרים, אלא שמ"מ עדין אינו בגדר שכבר הגיע למעלת עמל התורה כיאות והתדבקות בה ממש עד שנטהר על ידה כמקוה כמאמרם ז"ל (ברכות טז.) זה לשונם כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע וגו' לומר לך מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף אהלים מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות, כמו שכתוב בביאור הגר"א ז"ל למאמר רבב"ח (בין גלא לגלא), א"כ מה הוא הגדר לזה, שיעמול כל ימיו וידבק בתורה ולא יעסוק אלא בה, ובזה דוקא יכזה אל הטוב ההוא.
