טכנולוגיה כהלכה - לחיות את ההלכה מבלי להתכחש למציאות

שהרוצה לגדול בתורה ובעבודה מוכרח להתנהג בזריזות ולא בעצלות

כבר אמרו שבתפלה ובישיבה ישיגו המטרה (נדה ע), אפס לבוא אל התפלה והישיבה נצרך הרצון והאמונה, ועל הכל הזריזות.

ואף על פי שאמרו שהזהירות קודמת לזריזות בעבודה כמבואר בברייתא דרבי פינחס בן יאיר דזהירות מביאה לידי זריזות, אפס מאותי דיש זריזות אחרת קודמת לכל, והיינו הזריזות לתורה ולתפלה, כי בלעדיה גם לזהירות לא יוכל לבוא, כי תורה מביאה לידי זהירות.

והענין כי יש זריזות במעשים הנצרכים לנפש לבלתי קצר בם, ויש זריזות ומילוי ידים להתגבר ולהתעלות במעלות העבודה לעשותה ביתר שאת ויתר עז בלי קיצור ח"ו, הזריזות הראשונה קודמת לכל, והזריזות השנית באת מן הזהירות, והזהירות עצמה היא זריזות אמצעית שבינתיים, כמאמר החכם אם תראה אחד שאינו מזדרז ומתגבר על יצרו להתרחק מן הבלתי טוב, כל שכן שאין לו כח להנצל ממנו והרי הוא נכשל בו, כי אחד היה מסתכל בעריות, אמר החכם בודאי הוא גם נכשל בהם, כי אם אין בו כח להזדרז ולברוח מן הנסיון ק"ו שאין בו כח לעמוד בו.

וכל המרבה מנוחה בכל מקום, סוף שהוא מוצא עצמו בהר המנוחות ומאומה אין בידו, כעין מה שאמר הגמרא (עירובין סה.) אמרה ליה ברתיה דרב חסדא לרב חסדא לא בעי מר מינם פורתא אמר לה השתא אתו יומי דאריכי וקטיני ונינום טובא, עד כאן, ועל דא כתיב (משלי ה, יא) וְנָהַמְתָּ בְאַחֲרִיתֶךָ בִּכְלוֹת בְּשָׂרְךָ וּשְׁאֵרֶֽךָ, וכתיב (שם ו, י-יא, וכעי"ז שם כד, לג-לד) מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב:וּבָא כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן.

הורד כ-PDF

מאמרים נוספים

רבי טרפון מכבד את אמו

לאמו של רבי טרפון לא היו נעליים, רבי טרפון דאג שהיא לא תלך יחפה. על כך תשמעו בסיפור.

3 מחשבות על “שהרוצה לגדול בתורה ובעבודה מוכרח להתנהג בזריזות ולא בעצלות”

  1. מעלת מידת הזריזות
    המקום הנכבד שתופסת מידת הזריזות במקרא ובדברי חז"ל, מלמד כי מידה זו היא בנין אב למידות טובות רבות. ומלבד זאת היא מהווה גם מפתח לבנין אישיותו של האדם השלם. ואמנם, כך כתב מחבר ספר "ארחות צדיקים": "מידת הזריזות היא תכשיט לכל המידות".

    מידת הזריזות שהפכה להיות אחד המאפיינים של החיים היהודיים, ירושה היא לנו מאברהם אבינו. ממנו למדנו מה טיבה של מידה זו. כל מעשי אברהם אבינו טבועים היו בחותם הזריזות. כך הוא פעל כאשר ציווהו הבורא: "לך לך מארצך". באותה שעה לא השתהה אברהם אבינו, שנאמר: "וילך אברם כאשר דיבר אליו ה'" (בראשית י"ב, ד') – מיד, ללא כל עיכובים.

    גם כאשר באו לביתו שלשת המלאכים בדמות ערביים, והכניסם אברהם כאורחים לביתו, נעשו כל מעשיו בזריזות: "וירץ לקראתם מפתח האהל… וימהר אברהם האהלה… ואל הבקר רץ אברהם… וימהר לעשות אותו…" (בראשית י"ח, ב' – ז').

    כאשר ציוה הקב"ה על אברהם לשמוע בקול שרה ולשלח מביתם את הגר ואת ישמעאל, נאמר: "וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים, ויתן אל הגר… וישלחה" (בראשית כ"א, י"ד).

    גם לניסיון הקשה שבניסיונות, ניסיון העקידה, השכים אברהם קום: "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו…" (כ"ב, ג'), כך דרכם של אוהבים, שהם מבצעים את כל מעשיהם בזריזות.

    למעשה, הזריזות מתבטאת לא רק במהירות הביצוע, אלא גם בהתגברות על קשיים ובהחלטה נחושה לבצע את המשימה ויהי מה.

    דרכי פעולה אלו לימד אותנו אברהם אבינו. כתוצאה מזריזותו לקיים את מצוות הבורא, הוא התגבר על כל המכשולים שניצבו בדרכו. ממנו ירשנו תכונה בסיסית זו, המהווה ראש ופינה לכל עבודת הבורא.

    עיקרון זה של חובת הזריזות למצוות, מופיע בהקשר לעבודת הקרבנות בתחילת פרשת צו. חז"ל קובעים: "ביותר צריך הכתוב לזרז (את האדם) במקום שיש בו חסרון כיס" (כלומר, הפסד ממוני).

    המפרשים ביארו, שדבריו מוסבים על קרבן עולה, שכולו עולה כליל על גבי המזבח, ולפיכך הוא דורש זירוז מיוחד. חסרון כיס יוצר קושי מסויים בדרך לקיום המצוות. הקב"ה יצר את האדם באופן שבו נוצר קשר בינו לבין קנייניו החומריים, ולכן, קשה לו להיפרד מהם. כל אימת שנוצר חסרון כיס, האדם זקוק למשנה זריזות כדי להתגבר על קושי זה הניצב בדרכו.

    למעשה, ראוי לרכוש מבט נכון בתחום זה. חסרון כיס, לא זו בלבד שאינו מעכב את הזריז במילוי משימתו, והוא מוכן ומזומן לעבוד את קונו בכל מאודו, אלא מעבר לכך, לגביו אין זה חסרון כיס כלל.

    המבט היהודי גורס שכל הוצאת ממון מסוג זה גוררת רווח גדול. במיוחד נכונים הדברים אודות הקרבנות שהם גורמי השפע של כל הבריאה. בזכות הקרבנות באה ברכה לעולם. נמצא אם כן, שרווח גדול מצפה למקריב הקרבן. הוא נתן מצידו בהמה, ובזכות זו הוא זוכה לשפע גדול בכל תחומי החיים.

    הזריזות היא אחד המאפיינים של עם ישראל. במעמד הר סיני זכו בני ישראל להשתמש בשפת המלאכים. בהכריזם: "נעשה ונשמע" למרגלות הר סיני. הם התקרבו למעלת מלאכי מעלה שעליהם נאמר כי הם: "גיבורי כח עושי דברו, לשמוע בקול דברו" – העשיה אצלם קודמת לכל דבר. הזריזות והדבקות במטרה שהתגלו לעין כל במעמד הר סיני, משמשות לנו כמורה דרך בעבודת ה' לאורך כל הדורות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשמו לניוזלטר שלנו

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

דילוג לתוכן